קרינה 5G, כל המידע במקום אחד

yehudaמידע שימושיהשאר תגובה

חדשות קרינה

אפשר לומר שהמכשיר המאפיין ביותר את המאה העשרים ואחת הוא מכשיר הסמארטפון שהפך לחלק מחיי היום יום שלנו. אנו שואפים כל הזמן לבצע בעזרתו יותר פעולות נצרכות בצורה מהירה ומקוונת החל מניהול חשבון הבנק מעקב מרחוק על הבית ועד לצפיה בחדשות או בסרט.

המציאות החדשה גורמת לכך שישנה דרישה לגלישה מהירה ויכולת שליטה מרחוק משופרת של מערכות הסלולאר (IoT). בהתאם לדרישה זו אנו נמצאים על סף כניסתו של הדור החמישי למערכות הסלולאר במדינת ישראל.

רשת G5 תוכל לספק קצב העברת נתונים מהיר יותר, היא תקצר את זמני השיהוי בהעברת מידע, יותר צרכנים יוכלו לקבל שירות בו-זמנית ותהיה שליטה מרחוק טובה יותר על “עצמים חכמים”. לצד זה, חלק מהכותבים מזהירים מפני השלכות אפשריות של הרשת החדשה על בריאותנו.

האם אכן ברשת דור 5 החדשה טמונה סכנה?

אז תחילה נלמד קצת על הרשת הסלולארית:

כידוע רשת סלולארית מעבירה מידע בין הטלפון הנייד לתחנת התקשורת הקרובה ע”י שידור וקליטה של גלים אלקטרומגנטיים עם האנטנה שבשטחה הטלפון נמצא. תחנת הבסיס מעבירה את המידע דרך הנתב המרכזי של הרשת. הנתב מעביר בתורו את המידע דרך רשת הטלפונים הקווית או דרך רשת האינטרנט ליעד המתאים, או אל מכשיר סלולרי אחר.

המאפיינים העיקרים של רשת G5 והשפעותיהם

תדרי שידור וקצב העברת המידע

קצב העברת המידע שניתן להעביר בשידור גלים באויר תלוי בתדר הגל הנושא את המידע, ככל שתדר גל הנושא יהיה גבוה יותר נוכל להעביר יותר מידע ביחידת זמן. פועל יוצא הוא שכיוון שאנו רוצים להגדיל את קצב העברת הנתונים ברשת הסלולארית בדור חמישי אנו חייבים להעלות את תדר האות המשודר.

גלי הרדיו שבהם משתמשת הרשת החדשה מתחלקים לשני תחומים בשלב ראשון התדרים יהיו די זהים לאותם תדרים המשמשים כיום את הדורות הקודמים של רשתות הסלולאר. תדרי 700-800 מגה הרץ וכן תדרי 2600 ו- 3500-3800 מגה הרץ[1].

מבחינת בטיחות קרינה לציבור משידורים בתחומים אלו, ההמלצות זהות לדורות הקודמים[2] ואין הבדל בסוג הטכנולוגיה בין דור 5 לדורות 1-4.

התחום השני שעתיד לשמש את דור 5 הוא תחום הגלים המילימטריים 20-30 גיגה הרץ ואף בתדרים של עד 80-90 ג’יגה הרץ.  ע”פ ארגון הבריאות העולמי[3] לא נמצאו השפעות בריאות שליליות שניתן לקשור אותן באופן סיבתי לטכנולוגית התקשורת האלחוטית. המסקנות הקשורות לבריאות נגזרות מהמחקרים הנערכים עבור הקרינה הבלתי-מייננת בתדרים בכלל תחום תדרי הרדיו, אולם, עד כה, רק מחקרים בודדים נערכו בתדרים שישמשו בעתיד את הדור הסלולרי החמישי. חימום רקמות הגוף הוא מנגנון ההשפעה העיקרי הידוע של הקרינה הבלתי-מייננת כלפי גוף האדם. רמות החשיפה מהטכנולוגיות הנוכחיות מביאות לעליה זניחה בטמפרטורת הגוף. ככל שהתדר עולה, קיימת חדירה קטנה יותר לרקמות הגוף, ובליעת האנרגיה בגוף מתמקדת בשכבות העליונות יותר – בשטח פני הגוף (בעור ובעיניים). בהנחה שרמות החשיפה הכלליות תשארנה מתחת למגבלות החשיפה המותרות כיום, לא צפויות השלכות על בריאות הציבור.

פיזור אנטנות במרחב הציבורי

כאמור ככל שתדר השידור גבוה יותר עומק החדירה של הגלים קטן יותר. למשל כיום אנו משדרים סלולאר בתדרים 800,900,1800,2100 מגה הרץ, תדרים אלו מסוגלים לחדור חלקית דרך קירות בלי לאבד את כל עוצמת האות. לעומת זאת תדרים של עשרות ג’יגה הרץ מתקשים לחדור דרך הקירות ורוב ככל האות המשודר יחסם. כפועל יוצא עלייה בתדר מחייבת להשתמש ביותר אנטנות פנימיות שיתנו שירות בתוך המבנים כמו שיש כיום בחניונים, בתי חולים ובמגדלים רבי קומות. הספקי השידור של הציוד התוך מבני בדור החמישי יהיו נמוכים מאוד 10-20 מילי-וואט (לעומת היום שההספקים הם בין 100-1000 מילי-וואט) וכך גם החשיפה לקרינה מציוד זה תהיה זניחה[4].

אנטנות סלולריות | Shutterstock

דבר נוסף, השימוש בעתיד בגלים מילימטרים (עשרות ג’יגה הרץ) מחייב תקשורת למרחקים קצרים יותר של מאות מטרים לעומת גלי הרדיו ברשת הקיימת המאפשרים תקשורת גם למרחק של מספר קילומטרים. הסיבה לכך היא שככל שהתדירות עולה, בליעת הקרינה ופיזורה (ניחוּת, Attenuation) גבוהים יותר, והאות שמנסים להעביר דועך מהר יותר עם הגדלת המרחק. לכן ברשת דור חמישי יהיה צורך להתקין הרבה תחנות שידור קטנות שכל אחת תשרת את האיזור הקרוב אליה בלבד. ע”פ חוות דעת המשרד להגנת הסביבה[5] פרישה אופטימלית‏ של ‏מוקדי השידור‏ היא ‏פרישה של ‏מוקדי‏ שידור‏ קטנים‏ ויעילים. ‏פרישה כזאת‏ תקטין‏ את ‏רדיוס ‏הכיסוי‏ של ‏כל ‏מוקד ‏שידור, ‏תשפר ‏את ‏איכות ‏הקליטה,‏ תקטין ‏את ‏המרחק ‏בין ‏מוקד ‏השידור ‏לטלפון‏ הנייד‏ ותפחית ‏באופן ‏משמעותי ‏את ‏הקרינה ‏הנפלטת ‏הן ‏ממוקדי ‏השידור ‏והן ‏מציודי הקצה. פריסה זו מוגדרת ע”י משרד התקשורת כפריסה שוויונית.

למעשה יש לשים לב כי פריסה שוויונית לא לכולם תניב תוצאות טובות יותר בחשיפה לקרינה. נכון שיותר תחנות שידור אמור להטיב עם רמות הקרינה הנפלטות מהטלפון האישי בגלל קירבת תחנת הבסיס לטלפון, אך עם זאת, לדוגמה בית שהיה מרוחק ממוקד שידור סלולארי מהפריסה הישנה וכעת הוצב מוקד שידור קטן בקרבתו, על אף שעוצמת השידור ממוקד שידור קטן נמוכה ממוקד שידור גדול, עשוי אותו בית להיות חשוף לרמות גבוהות של קרינה ממה שהיה נמדד שם קודם לכן, כמובן שלא אמורה להיות חריגה מהתקנים אך תמיד מומלץ לבצע מדידה לוודא שהרמות הקרינה אינן גבוהות או חורגות מהתקנים המאושרים.

זמן השיהוי (Latency)

זמן השיהוי (Latency) של הרשת הוא הזמן שדרוש למידע להגיע מקצה אחד של קו התקשורת לקצהו השני, או מהטלפון שלנו לזה של האדם שאיתו אנו משוחחים. הוא נמדד במילי-שניות (אלפיות השנייה), ברשת G5 החדשה יהיה מדובר במילי שניות בודדות – שיפור של פי 10-5 לעומת הדור הרביעי.

לטכנולוגיה זו אין השפעה על החשיפה לקרינה שהרי אינה נוגעת לתדר השידור או להספק השידור. עם זאת המשרד להגנת הסביבה מדגיש שככל שזמן הורדת במידע יהיה מהיר יותר כך זמן החשיפה לקרינה יהיה קצר יותר[6].

הטיית אלומות

התאים הסלולריים בתדר גבוה בדור חמש יפעלו תוך יישום טכנולוגיית “הטיית אלומות” (beam steering) . בטכנולוגיה הקיימת היום כאשר מתבצעת תקשורת בין תחנת הבסיס לטלפון הנייד, אפילו טלפון בודד יחיד המתקשר עם תחנת הבסיס יגרום לשידור גלים אלקטרומגנטיים בכל סביבת הכיסוי של אותו סקטור שפעמים יכולה להיות על פני שטח של מאות מטרים רבועים, דבר זה גורם לשידור אנרגיה עודפת ללא צורך ולחשיפה מיותרת לקרינה בלתי מייננת של שאר האנשים בסביבה. יישום טכנולוגיית “הטיית אלומות” (beam steering) משמעותה יצירה של אלומות קרינה המכוונות כלפי המשתמש, וזאת כדי לפעול בצורה יעילה ולהקטין את הספקי השידור, פיזור הקרינה וההפרעות ההדדיות.

התמונות לקוחות מהאתר: www.emfexplained.info

בהיבט של חשיפה לקרינה, המשמעות היא הפחתת החשיפה לקרינה “סביבתית” מאתר סלולרי על ידי אלו שאינם משתמשים בו[7]

טכנולוגיית Massive MIMO

טכנולוגיית תקשורת נוספת שתייחד את הדור החמישי היא טכנולוגיית Massive MIMO  (MIMO, multiple in/multiple out – ריבוי קלט וריבוי פלט). כל אתר סלולרי יוכל ליצור קשר בו זמנית עם משתמשים רבים מאד, בשידור ובקליטה, וכך יוכל לתמוך ביכולת חיבור עם מערכות המשתייכות ל”אינטרנט של הדברים” – (Internet of things) IoT. “האינטרנט של הדברים” הוא מושג חדש יחסית, המשלב מספר תחומים וטכנולוגיות. קיימות עבורו מספר הגדרות, אשר בפועל מתארות מערך של חיבור עצמים מסוגים שונים לרשת האינטרנט. עצמים אלו נקראים בחלקם “עצמים חכמים” (smart objects) בגלל היכולת שלהם להתחבר לרשת האינטרנט. במקרים רבים מדובר בעצמים בשימוש יום-יומי שהוסיפו להם את היכולת להתחבר לאינטרנט, והם הפכו ל “עצמים חכמים” כגון “טלוויזיה חכמה”, “שעון חכם”, “תאורה חכמה”, “שעוני חשמל/מים חכמים” או בקרת ציוד חשמלי כגון שערים/דלתות/חלונות, מצלמות אבטחה, מיזוג אויר, רמזורים וכדומה אשר יביאו את הסביבה להיות “עיר חכמה”.

ההתחברות לאינטרנט יכולה להיעשות ע”י חיבור אלחוטי (כגון ווי-פיי, Wi-Fi או הרשת הסלולארית). במצב זה, קיימת חשיפה של האדם בסביבה לקרינה בלתי מייננת. הגדלת השימוש ב”אינטרנט של הדברים” וב”עצמים חכמים”, תתבטא בריבוי משמעותי של מקורות קרינה בעלי פוטנציאל לחשיפות כרוניות לקרינה בלתי מייננת, ולכן יהיה צורך לבחון את ההשלכות האפשריות של חשיפה זו על בריאות האדם[8].

האם יש קשר בין חשיפה לקרינה בתדרי רדיו לבין סרטן, אף על פי שהיא אינה קרינה מייננת?[9]

ארגון הבריאות העולמי עצמו סיווג את גלי הרדיו כ”מסרטן אפשרי לבני אדם”. על אף שהטענה זו נכונה ביסודה, היא לא משמעותית. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות הלאומי (IARC) קבעה חמש קטגוריות לסיווג הסבירות שחומר כלשהו מסרטן.

קבוצה 1-מסרטן ודאי. קבוצה 2A-סבירות גבוה כמסרטן. קבוצה 2B-גורם אפשרי לסרטן. קבוצה 3-לא ידוע כמסרטן. קבוצה 4-לא מסרטן בסבירות גבוה.

  • 120 חומרים ידוע בוודאות שהם מסרטנים לבני אדם (קבוצה 1)
  • 82 חומרים בסבירות גבוהה לכך שהם מסרטנים (קבוצה 2A)
  • 311 חומרים ייתכן שהם מסרטנים (קבוצה 2B)
  • כ-500 חומרים שאי אפשר לסווג את מידת הסכנה שלהם (קבוצה 3)
  • בקבוצה 4 יש חומר אחד שנחשב בלתי מסרטן בסבירות גבוהה.

קרינה בלתי מייננת שייכת לקבוצה 2B, של תופעות וחומרים שייתכן שהם מסרטנים לבני אדם, בדומה לאבקת טלק ולקפה. כל חומר שמחקר כלשהו הראה קשר בינו לבין הופעת סרטן נכנס לקבוצה 2. ה-IARC אף מציין כי אין בסיס רחב לקשר בין קרינה לא מייננת לסרטן, אלא רק ראיות מוגבלות. וכאמור, מחקרים שניסו לאשש ממצאים כאלה, כשלו בכך. לדוגמה, מחקר שנערך על עכברים מצא קשר בין חשיפה לקרינה בלתי מייננת לסרטן, בתדרים שבהם משתמשות רשתות סלולריות מדור 2 ו-3. אולם המחקר השתמש בעוצמות ובמשכי חשיפה גבוהים בהרבה מרמת השימוש המרבי שעושים בני אדם בטלפונים ניידים, כך שהממצאים לא מלמדים אותנו הרבה על סכנות החשיפה לקרינה סלולרית במציאות הקיימת. ולכן קשה להסיק מתוצאות מחקר מה ההשלכות שלו על בני אדם.

באופן כללי הקשר בין סרטן לחשיפה לקרינה בלתי מייננת שנוי במחלוקת. מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA) מציין כי רוב המחקרים שנערכו לא הראו כי קרינה בלתי-מייננת מזיקה לבריאות בשום צורה, ומחקרים שניסו לשחזר תוצאות של מחקרים שבכל זאת הדגימו נזק, כשלו בכך. בנוסף, מחקרים חדשים אף הראו כי העור האנושי מגן על גופנו גם מפני ספיגת האנרגיה הזאת.

ה-FDA מציין כי קיימת הסכמה רחבה על הצורך לערוך מחקרים נוספים שיבדקו השפעות ארוכות טווח של חשיפה לקרינה בלתי מייננת, שכן מדובר בטכנולוגיה חדשה יחסית שחשוב לבדוק את השפעתה המתמשכת לאורך שנים. לכן גם נקבעו הגבלות בטיחות ותקנים לתקשורת סלולרית שאמורים להגן על הציבור מחשיפה לרמות גבוהות של קרינה בלתי מייננת ע”פ עקרון הזהירות המונעת.

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, רוב הציבור חשוף לקרינה ממוצעת של עד 5 מיקרוואט לסנטימטר מרובע, והערכת המשרד היא שרמה ממוצעת זו לא תשתנה לאחר פריסת רשת דור 5[10].

אם כן, נראה כי אין ראיות חותכות לסכנות ממשיות לבריאות עקב השימוש בקרינה לא מייננת. מאחר והטכנולוגיה הסלולרית של רשת הדור החמישי היא עדיין חדשה, נדרשים מחקרים נוספים שיבדקו את ההשפעה ארוכת הטווח שלה על בריאות הציבור. אם אתם עדיין חוששים, אמצו את עקרון הזהירות המונעת וצמצמו את החשיפה שלכם לקרינה הסלולרית. גידול בצריכת הנתונים מביאה לחשיפה גבוה יותר לקרינה. כדי למנוע מצב בו החשיפה לקרינה תעלה, יש לפעול לכך שרוב נפח הנתונים יועבר דרך רשתות קוויות שלא מקרינות מאשר רשתות אלחוטיות. וכמובן תמיד כדאי למדוד את רמת הקרינה בסביבתנו ולוודא שאין חריגות מרמות החשיפה המומלצות.

[1][1]ראה פרסום משרד התקשורת עמוד 5:

https://www.gov.il/BlobFolder/news/

[2] תרגום עמדת ארגון הבריאות העולמי באתר תנודע: https://www.tnuda.org.il/news/archive/

[3]  https://www.who.int/news-room/q-a-detail/5g-mobile-networks-and-health

[4] משרד התקשורת פסקה 4 https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/09072019_01/he/Expanding

[5]   פסקה 6 https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/09072019_01/he/Expanding

[6]  פסקה 5ג’: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/09072019_01/he/Expanding

[7] פסקה 5ד’: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/09072019_01/he/Expanding

[8] https://www.tnuda.org.il/

[9] לקוח בחלקו מכתבה של מכון ויצמן: https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/

[10] פסקה 5ה’: https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/09072019_01/he/Expanding

המאמר נכתב ע”י מהנדס יאיר סלם – ראש תחום RF

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *